מונוריפו מול פוליריפו: בחירת אסטרטגיית הריפו הנכונה לפרויקט שלכם

תסביר יותר...מה זה מונוריפו?

מונוריפו (Monorepo) היא גישה שבה כל הקוד של הפרויקט שלנו מרוכז במאגר אחד. Single Repository.
בשונה מפוליריפו, שבו הקוד מפוצל למספר מאגרים נפרדים, במונוריפו כל רכיבי הפרויקט – ספריות, שירותים, ממשקים – נמצאים תחת קורת גג אחת.

כן כן...יש לנו המון תיקיות בתקייה הראשית שלנו, ויכול מאד להיות שאנחנו נעבור רק על אחת מהן בלבד.

מהו מבנה יחיד?

במונוריפו, כל הקוד מאוחסן באותו ריפו מרכזי. זה מאפשר ניהול שינויים והתאמות בצורה פשוטה יותר, ומעודד שימוש חוזר בקוד. מפתחים יכולים לגשת בקלות לרכיבים שונים בפרויקט, לשתף קוד ולהימנע מכפילויות של קוד וכך להמנע כמובן מפרינספל חשוב מאד הלא הוא DRY.

סט יחיד של כלים

בגישת מונוריפו, אפשר ליישם סט כלים ותהליכים אחיד על פני כל הפרויקט. זה תורם לאחידות תהליכי הפיתוח, הסגנון והסטנדרטים, ומקל על יישום בדיקות איכות אחידות ועל הטמעת פרקטיקות Best Practices.
לדוגמא אפשר להשתמש באותו קודים לבניית ci-cd לכל הרכיבים השונים שיש לנו בריפו.

ניהול גרסאות מרכזי

במונוריפו, כל השינויים מנוהלים במקום אחד. ובגלל זה קל לעקוב אחריהם, לדעת מי עשה מה ומתי, ולבצע חזרה מהירה לגירסאות קודמות במידת הצורך. כל אלה יכולים לשפר את שיתוף הפעולה בין חברי הצוות.

אז מונוריפו מציע יתרונות כגון ניהול קל יותר של קוד, שימוש חוזר ואחידות בתהליכי פיתוח. עם זאת, לא תמיד זו הבחירה המתאימה, וחשוב לשקול האם גישת המונוריפו מתאימה לגודל וצרכי הצוות והפרויקט.

עכשיו לפולי, מה זה פוליריפו?

פוליריפו (Polyrepo) היא גישה שבה לכל פרויקט או רכיב יש ריפו נפרד משלו. במקום לאגד את כל הקוד במקום אחד, מפצלים אותו למספר מאגרים עצמאיים. כך, כל צוות או תחום בפרויקט יכול לפעול על מאגר משלו, ללא תלות מיידית בשאר הרכיבים.

מבנה רב-ריפוזיטוריז

בגישת פוליריפו, כל רכיב או מודול שוכן במאגר עצמאי. זה יכול להקל על תחזוקת הרכיב, עדכונו ושדרוגו, מבלי להשפיע ישירות על החלקים האחרים.

כלים עצמאיים לכל פרויקט

בכל ריפו נפרד אפשר להשתמש בכלים אחרים, Build Systems שונים או Frameworks ייחודיים, מבלי "לגרור" תלות גלובלית. כך, ניתן להתאים את סביבת הפיתוח לצרכים הספציפיים של כל רכיב.

גרסאות

בפוליריפו, גרסאות מנוהלות בנפרד לכל פרויקט. הדבר מאפשר גמישות גבוהה יותר בניהול ובהיסטוריית הקוד, במיוחד בפרויקטים גדולים שבהם צוותים שונים עובדים על חלקים נפרדים של המערכת.

פוליריפו מתאים במיוחד לפרויקטים גדולים מרובי צוותים שבהם חשוב לאפשר לכל צוות לעבוד באופן עצמאי, עם כלים וקצב פיתוח משלו.

למה זה? כי תחשבו שלפעמים בכלל הלוגיקות השונות שאנחנו מפתחים יכולות בכלל להיות אפילו בשפות תכנות שונות

אם למשל ישנו צוות שעובד על אפליקציית ריאקט, למה הוא צריך להחזיק במחשב שלו גישה גם לקוד אחר שכתוב בכלל בפייתון שהמהות שלו אולי היא, להריץ מודלי בינה מלאכותית ולעשות איתם דברים שלא קשורים בהכרח לאפליקציית ריאקט שאנחנו מפתחים.

+ יתרונות המונוריפו

ניהול Dependencies בצורה פשוטה ויעילה

אחד היתרונות המרכזיים של מונוריפו הוא הפשטת ניהול ה-Dependencies (תלויות). כאשר כל הקוד מרוכז במקום אחד, קל יותר לשתף ספריות, מודולים ופונקציות בין חלקי הפרויקט. שינויים בספריות משותפות מתעדכנים בבת אחת בכל הרכיבים שמשתמשים בהן, מה שמקל על תחזוקה ושיפור תשתיות.

שינויים חוצי-פרויקטים בצורה אטומית

מונוריפו מאפשר לבצע שינויים שמשפיעים על כמה רכיבים בו-זמנית באמצעות Commit אחד בלבד. כך ניתן למנוע בעיות של חוסר תאימות בין חלקים שונים בפרויקט ולהבטיח תהליך פיתוח חלק ומהיר יותר.

דוגמה פרקטית לשימוש במונוריפו

נניח שאתם עובדים על פרויקט גדול שמכיל כמה רכיבים שונים:

• Frontend – אפליקציית React.
• Backend – שרת Node.js.
• Shared Library – ספריית קוד משותפת שמכילה פונקציות לוגיקה, אימות ותצורה.

בפרויקט מבוזר (Poly-Repo), הספרייה המשותפת נמצאת בריפוזיטורי נפרד, וה-Frontend וה-Backend מסתמכים על גרסה מסוימת שלה (לדוגמה, באמצעות NPM).

עכשיו, דמיינו שעליכם לשנות פונקציית לוגיקה בספרייה המשותפת (לדוגמה, אלגוריתם לאימות סיסמאות) וגם לעדכן את ה-Frontend ואת ה-Backend בהתאם לשינוי.

אז הייתם צריכים לבצע את הפעולות הבאו

1. ביצוע השינוי בספרייה המשותפת ופרסום גרסה חדשה שלה ב-NPM.
2. עדכון התלויות של ה-Frontend וה-Backend כך שישתמשו בגרסה החדשה.
3. וידוא שבכל ריפוזיטורי נפרד לא נוצרו בעיות תאימות בעקבות השינויים.

איך מונוריפו פותר את הבעיה?

במונוריפו, לעומת זאת, כל הקוד מרוכז באותו ריפוזיטורי:

1. לכן זה יהיה פשוט יותר, פשוט מבצעים את השינוי בספרייה המשותפת.
2. מעדכנים את ה-Frontend וה-Backend בהתאם לשינוי – והכול נעשה באותו Commit.
3. ואפילו מערכת הבנייה והבדיקות של המונוריפו מריצה בדיקות אוטומטיות לכל הרכיבים בו-זמנית, כך שתוכלו לדעת מיד אם יש בעיות תאימות.

התוצאה

• אין צורך לסנכרן בין ריפוזיטוריז שונים.
• כל הרכיבים תמיד מעודכנים לגרסה האחרונה של הספרייה המשותפת.
• השינוי כולו מתועד באותו Commit, מה שמקל על מעקב ותחקור בעתיד.

גישה זו מפשטת משמעותית את העבודה על פרויקטים מורכבים עם הרבה תלות בין רכיבים!

מערכת אחידה לבנייה ובדיקות

במונוריפו, כל תהליכי הבנייה והבדיקות מתבצעים במסגרת סט כלים אחד, ללא צורך בתיאום בין ריפוזיטוריז שונים. זה מפשט את העבודה, מקצר את זמני הפיתוח, ומבטיח אחידות ברמת האיכות בכל חלקי הפרויקט.

לסיכום, מונוריפו מציע פתרון יעיל לניהול ה-Dependencies, ביצוע שינויים גורפים בצורה בטוחה, ושימוש במערכות אחידות לבנייה ובדיקות. עבור פרויקטים מרובי קוד משותף, זו גישה שמסייעת לחסוך זמן ומאמץ.

+ יתרונות הפוליריפו

בידוד ומודולריות

בפוליריפו, כל פרויקט מופרד, כך שקל יותר לבודד בעיות, לתחזק רכיבים באופן עצמאי ולשמור על יציבות המערכת. כל רכיב חי ב"בועה" שלו, מה שמאפשר גישה מודולרית ונקייה.

דוגמה: אם יש לכם מערכת גדולה שמורכבת מכמה שירותים, כמו שירות למעקב משתמשים (User Tracking) ושירות לעיבוד נתונים (Data Processing), כל אחד מהם נמצא בריפוזיטורי נפרד. אם מתגלה באג בשירות מסוים, קל יותר לפתור אותו מבלי להשפיע על השירותים האחרים.

סקיילביליות

כאשר הפרויקט צומח, פוליריפו מאפשר לחלק את האחריות בין צוותים שונים בלי ליצור צוואר בקבוק. כל צוות יכול לפתח, לבדוק ולפרוס את הרכיב שלו ללא תלות גלובלית בשאר הקוד.

דוגמה: דמיינו סטארטאפ שבו צוות אחד מפתח את ממשק המשתמש (Frontend) וצוות אחר אחראי על שירות ה-API. עם פוליריפו, כל צוות יכול לעבוד בריפוזיטורי משלו עם תהליך CI/CD עצמאי, כך שאין עיכובים הנובעים מתלות בין הצוותים.

אבטחה וזליגת קוד

בגישה זו, אפשר להגדיר הרשאות גישה לפי פרויקט ספציפי. אם ישנם חלקים רגישים או כאלו שמיועדים לצוות מסוים בלבד, קל יותר להעניק או להגביל גישה באופן ממוקד.

דוגמה: אם יש לכם מערכת שבה חלק מהקוד קשור לאבטחת מידע (Security) ואמור להיות נגיש רק לצוות האבטחה, פוליריפו מאפשר לאחסן את הקוד בריפוזיטורי נפרד ולתת גישה רק לצוות הרלוונטי, בעוד שאר הצוותים לא יכולים לגשת אליו.

לסיכום: פוליריפו מציע בידוד טוב יותר, סקיילביליות וניהול גישה נקודתי – פתרון מעולה לפרויקטים גדולים ומורכבים.

- חסרונות עם מונוריפו

בעיות סקיילביליות

ככל שהפרויקט גדל, מונוריפו עלול להפוך למסורבל. דמיינו חנות ענקית שבה כל פריט שאתם מחפשים – ממברשת שיניים ועד ספה – נמצא באותו מדף ענק. ככל שהחנות מתרחבת, כך קשה יותר למצוא מה שאתם מחפשים, והעובדים צריכים שעות כדי לסדר כל פריט. במונוריפו, בנייה ופריסה של קוד עצום ממאגר אחד עלולות להיות איטיות יותר ולדרוש משאבים כבדים.

כלים מורכבים

לעיתים קרובות תצטרכו להשתמש בתשתית וכלים מיוחדים לניהול מונוריפו, כמו תוכנות לניהול dependencies, בנייה מבוזרת או מערכות אוטומטיות לפריסה.
וזה לפעמים קשה, כמה קשה? זה כמו להשתמש במנוף מיוחד רק כדי ספר ממדף למדף אחר חחח.
התהליך אמנם אפשרי, אבל דורש ציוד שלא תמיד זמין ומוסיף שכבת מורכבות לצוותי הפיתוח.

ניפוח הריפוזיטורי

עם הזמן, מונוריפו עלול "להשמין" לא שיש בזה משהו רע שלא תקפצו עליי עכשיו
אבל כשמשמינים..נוספות מורכבויות, מי כמוני יודע שהגעתי למשקל 90 וקיבלתי פריצת דיסק :)
עכשיו 75 לא לדאוג :)
קיצר, תארו לעצמכם ספרייה שכל הספרים בה נערמים לערימה אחת עצומה. ככל שהערימה גדלה, כך קשה יותר למצוא את הספר המבוקש, ולפעמים היא עלולה אפילו להתמוטט על ראשכם. במונוריפו, קוד רב שלא בשימוש עלול להאט את הבנייה, הפריסה ואפילו את המפתחים שמנסים להבין מה בכלל קורה.

לכן, למרות היתרונות של מונוריפו, חשוב לקחת בחשבון את האתגרים, במיוחד בפרויקטים ענקיים או כאלו שצומחים במהירות.

- חסרנות עם פולי ריפו

תיאום תלותים

בפוליריפו, כל מאגר עלול להחזיק סט תלותים נפרד. דמיינו מצב שבו כל מכונית בשיירת חתונה צריכה לתדלק בתחנת דלק שונה, וכל אחת מתעכבת מסיבות אחרות. כך בדיוק, תיאום בין גרסאות שונות של ספריות משותפות בפוליריפו יכול להפוך למשימה מתישה ולא צפויה.

הגדרות חוזרות

כל ריפו דורש הגדרות בנייה, בדיקה ופריסה משלו. זה דומה לכך שלכל דירה בבניין יהיה דוד שמש נפרד, מערכת מים פרטית ומעלית אישית. אמנם נשמע מגניב, אבל התחזוקה מסובכת, יקרה, וגורמת לכפילויות מיותרות.

עבודה נוספת שנדרשת לסנכרון רכיבים משותפים

כאשר רכיב משותף בפרויקט מתעדכן, יש צורך לעדכן את כל הריפוזיטוריז שמסתמכים עליו לגרסה החדשה, כדי לשמור על תאימות בין המערכות. בפוליריפו, כל ריפוזיטורי מתנהל בנפרד, ולכן התהליך הזה דורש עבודה ידנית או שימוש בתהליכי אוטומציה לניהול עדכונים בכל אחד מהריפוזיטוריז התלויים ברכיב המשותף.

לדוגמה:

• אם יש ספריית קוד משותפת שמספקת פונקציות חשובות לשני ריפוזיטוריז שונים, עדכון שלה ידרוש:
• פרסום גרסה חדשה של הספרייה.
• עדכון הריפוזיטוריז התלויים כך שישתמשו בגרסה החדשה.
• בדיקות לכל אחד מהריפוזיטוריז כדי לוודא שהשינוי לא שבר את הפונקציונליות.

המשמעות בפועל: ישנה עבודה נוספת לכל שינוי, הכוללת ניהול גרסאות ובדיקות חוזרות. תהליך זה עשוי לגרום לעיכובים, במיוחד כאשר מספר רב של ריפוזיטוריז תלויים באותו רכיב משותף. נדרשת תחזוקה מתמדת כדי למנוע חוסר תאימות בין רכיבים.

למרות היתרונות של פוליריפו בגמישות ובמודולריות, האינטגרציה בין הריפוזיטוריז דורשת ניהול מסודר ומבוקר כדי למנוע בעיות תאימות ונזקים לפרויקט.

מתי לבחור מונוריפו?

ישנם מצבים בהם מונוריפו מתאים במיוחד:

פרויקטים גדולים

כאשר מדובר במערכת ענקית שעובדים עליה מספר צוותים במקביל, מונוריפו יכול לאחד את כל הרכיבים ולפשט את הניהול.

קוד משותף

אם חלקים גדולים מהקוד משותפים בין פרויקטים שונים, מונוריפו מבטיח שכל שינוי בקוד המשותף יגיע לכל הפרויקטים הנדרשים בצורה מהירה ומסודרת.

אינטגרציה והמשכיות

כאשר יש צורך באינטגרציה מתמשכת (CI) ובפריסה מהירה (CD), מונוריפו יכול להקל על תהליכי בדיקות והפצה של עדכונים בכל המערכת.

שיתוף פעולה בצוותים

מונוריפו מקל על צוותים לעבוד יחד, לראות את הקוד של כולם ולשלב שינויים בצורה חלקה יותר. זו בחירה טובה במקרים שבהם יש הרבה תלות בין רכיבים שונים.

מתי לבחור פוליריפו?

גם פוליריפו מוצא את מקומו בפרויקטים מסוימים:

פיתוח עצמאי

כאשר יש מספר פרויקטים נפרדים שאינם תלויים זה בזה, פוליריפו מאפשר לכל צוות לעבוד בצורה עצמאית, בלי להיות תלויים בשינויים של צוותים אחרים.

פיתוח מודולרי

בפיתוח שבו כל רכיב הוא ישות נפרדת, פוליריפו מאפשר לעדכן, להחליף או לשדרג רכיבים בקלות, מבלי להשפיע על שאר הפרויקטים.

פרויקטים גדולים ומפוצלים

בפרויקטים עצומים שבהם יש קוד רב מאוד, חלוקה למאגרים נפרדים יכולה לפשט את המעקב, את ניהול הגרסאות ואת התחזוקה של כל רכיב.

שימוש בספריות צד ג'

כאשר פרויקט עושה שימוש בהרבה ספריות חיצוניות, ניהולן במאגרים נפרדים מקל על בקרת שינויים ועדכוני גרסה, מבלי להשפיע על כל המערכת.

השוואה בין מונוריפו לפוליריפו

שיטות עבודה מומלצות לניהול מונוריפו

כדי לנהל מונוריפו בצורה מוצלחת, חשוב להקפיד על עקרונות ושיטות עבודה מסודרות, לצד שימוש בכלים מתקדמים. הנה כמה המלצות פרקטיות:

מבנה תיקיות עקבי וברור

הקפידו על ארגון קבוע של התיקיות והקבצים בפרויקט. לדוגמה:

• /apps – עבור יישומים עצמאיים.
• /libs – עבור ספריות משותפות.
• /tools – עבור סקריפטים ותהליכי בנייה.

מבנה עקבי מקל על כל הצוותים להבין במהירות היכן נמצא קוד רלוונטי ולשמור על סדר בפרויקט. כלי כמו nx יכול לעזור לבנות ולתחזק מבנה זה.

שימוש אסטרטגי בבקרת גרסאות

מונוריפו יעיל דורש אסטרטגיית Branching חכמה. שיטה כמו Trunk-Based Development, שבה כל המפתחים עובדים על סניף מרכזי אחד עם שילובים מהירים ותכופים, מפחיתה קונפליקטים ומשפרת את איכות הקוד.

כלי כמו GitHub או GitLab מספקים תהליכי Pull Request נוחים לניהול השינויים.

אוטומציה של בדיקות ופריסות

השתמשו בכלי CI/CD כמו Jenkins, CircleCI, או GitHub Actions לבדיקות אוטומטיות, בנייה ופריסה. תהליכים אלו מוודאים שכל שינוי שנעשה נבדק ומוכן לפריסה ללא שבירה של המערכת.

בקרת גישה

הגדירו הרשאות גישה באמצעות RBAC (Role-Based Access Control) כדי להבטיח שרק משתמשים מורשים יוכלו לבצע שינויים בחלקים רגישים. לדוגמה, צוות האבטחה יכול לשלוט רק בקוד הקשור לאימות.

ניטור ביצועים וסקיילביליות

כאשר הפרויקט גדל, מונוריפו עלול להאט את תהליכי הבנייה והבדיקה. השתמשו בטכניקות כמו Caching ושירותים מבוזרים לשיפור ביצועים. כלי כמו Bazel עוזר להאיץ תהליכי בנייה בפרויקטים גדולים.

מי בכלל משתמשים במונוריפו?

חברות גדולות כמו Google, Facebook ו-Amazon מנהלות מונוריפו לפרויקטים ענקיים שלהן. לדוגמה, Google מפעילה מונוריפו שמכיל מיליוני שורות קוד ומאפשר שינויים ותיאומים חוצי צוותים במהירות גבוהה.

מה צופן העתיד?

עם הכלים המתפתחים כמו Nx ו-Bazel, ניהול מונוריפו הופך ליעיל יותר. העתיד צפוי לשלב עוד אוטומציה ותמיכה בתהליכים מבוזרים לניהול קוד בסקייל ענק.

שיטות עבודה מומלצות לניהול פוליריפו

בניהול פוליריפו, חשוב להקפיד על ארגון מסודר ושמירה על עקביות בין המאגרים. הנה כמה עקרונות לשיפור העבודה:

שמות תיקיות וריפוזיטוריז ברורים

הגדירו קונבנציות אחידות לשמות התיקיות והריפוזיטוריז. לדוגמה:

• frontend-app – יישום צד לקוח.
• backend-service – שירות צד שרת.
• shared-utils – ספריות עזר משותפות.

אוטומציה בבנייה ובדיקה

השתמשו בכלי CI/CD כמו TravisCI או Bitbucket Pipelines לבנייה ובדיקה אוטומטית של כל ריפוזיטורי בנפרד. הקפידו לשמור על עקביות בתהליכים כדי להימנע מבעיות תאימות.

תקשורת בין צוותים

צרו ערוצי תקשורת קבועים בין הצוותים, לדוגמה ב-Slack או Microsoft Teams, כדי לוודא שכל שינוי בספריות משותפות מתואם היטב. כלי כמו Lerna יכול לעזור לנהל גרסאות ותלויות בין ריפוזיטוריז.

סקירה ושיפור מתמיד

בדקו מעת לעת את מבנה הפוליריפו, ייעלו תהליכים וצמצמו כפילויות. לדוגמה, אם יש קוד שחוזר על עצמו במספר ריפוזיטוריז, שקלו להפוך אותו לספרייה משותפת.

מי משתמש בפוליריפו?

חברות כמו Netflix ו-Uber מעדיפות פוליריפו לפרויקטים מבוזרים שבהם צוותים עובדים על יישומים נפרדים לחלוטין. Netflix, לדוגמה, משתמשת בפוליריפו כדי לאפשר לכל צוות לפתח ולפרוס רכיבים עצמאיים.

מה צופן העתיד?

עם עליית הפופולריות של מיקרו-שירותים, פוליריפו ימשיך להיות רלוונטי. כלים כמו Lerna ו-Turborepo צפויים להציע תכונות מתקדמות לניהול תלויות ותיאומים.

השוואה בין מונוריפו לפוליריפו

סיכום

בחירת האסטרטגיה הנכונה

אין תשובה חד-משמעית לשאלה "מונוריפו או פוליריפו?" – הבחירה תלויה בגודל הפרויקט, מורכבותו, הרכב הצוותים והעדפות ניהוליות.

לפרויקטים קטנים ופשוטים, פוליריפו עשוי להספיק ואף להקל על הניהול. אך כשמערכת מתרחבת ומסתבכת, מונוריפו עשוי להפוך לכלי עוצמתי ומגובש המקל על שיתוף פעולה ותחזוקה.

בסופו של דבר, ההחלטה צריכה להיות מושפעת מהצרכים הספציפיים של הארגון, מצורת העבודה המועדפת, ומסדר הגודל של הפרויקט.

מגמות עתידיות

ייתכן שבעתיד נראה יותר "גישות היברידיות" שמשלבות בין מונוריפו ופוליריפו בהתאם לצורך. גם פתרונות מבוססי-ענן וכלים מתקדמים לניהול מאגרים צפויים להתרחב.

מה שלא יהיה, התכנון המקדים, התאמת הכלים ויישום נהלים ברורים – הם שיבטיחו לכם ניהול יעיל של קוד, וכך תוכלו לפתח תוכנה איכותית, יציבה וניתנת להרחבה.