Anthropic מרחיבה באופן מובהק את הנוכחות שלה בזירה הפוליטית בארצות הברית עם הקמת AnthroPAC, ועדת פעולה פוליטית חדשה שנועדה לתמוך במועמדים ובמחוקקים התואמים את סדר היום של החברה בתחום מדיניות ה-AI. לפי דיווחים שפורסמו ב-TechCrunch, Axios וגורמים נוספים העוקבים אחר וושינגטון, מדובר ב-PAC תאגידי שימומן מתרומות וולונטריות של עובדי החברה, בכפוף לתקרת התרומה המקובלת בחוק הפדרלי. המשמעות אינה רק טכנית או אדמיניסטרטיבית: זהו צעד נוסף שמעיד כי חברות הבינה המלאכותית אינן מסתפקות עוד בלובינג קלאסי, אלא בונות תשתית פוליטית ארוכת טווח שנועדה להשפיע ישירות על הרכב הקונגרס, על סדר העדיפויות הרגולטורי ועל הדרך שבה ארה"ב תגדיר את כללי המשחק של התעשייה בשנים הקרובות.
מה בדיוק הוקם, ואיך AnthroPAC אמור לפעול
לפי הדיווחים, AnthroPAC נרשם במסמכים שהוגשו ל-Federal Election Commission, והחתימה על מסמכי ההתארגנות מיוחסת לגזברית של החברה, Allison Rossi. הדיווח ב-Bloomberg, שצוטט גם ב-TechCrunch, ציין כי הקרן תמומן מתרומות עובדים עד 5,000 דולר לאדם בשנה, כלומר לא מכספי החברה עצמה במובן הישיר של תרומה תאגידית בלתי מוגבלת. המנגנון הזה מקובל למדי בארה"ב בקרב תאגידים גדולים, אך במקרה של Anthropic הוא מקבל משקל מיוחד משום שהחברה נכנסת כך רשמית למגרש שבו פעילות רגולטורית, תרומות בחירות ויחסי ציבור מדינתיים נפגשים. על פי הדיווחים, הכוונה היא לתרום למועמדים משתי המפלגות, לרבות מחוקקים מכהנים בוושינגטון ופוליטיקאים הנחשבים לכוכבים עולים, כך שהמטרה אינה הימור חד-מפלגתי אלא בניית גישה, קשרים והשפעה רחבה ככל האפשר.
- AnthroPAC מוגדר כ-PAC תאגידי ולא כ-Super PAC.
- המימון, לפי הדיווחים, מבוסס על תרומות וולונטריות של עובדי Anthropic.
- תקרת התרומה השנתית לעובד עומדת על 5,000 דולר לפי הכללים הפדרליים.
- הקרן צפויה לפעול מול מועמדים דמוקרטים ורפובליקנים כאחד.
- היעד המרכזי הוא השפעה על מדיניות AI לקראת בחירות האמצע בארה"ב.
חשוב להבין שהקמת PAC איננה אירוע בודד, אלא חלק ממגמה רחבה יותר. בשנים קודמות חברות טכנולוגיה ניסו לעיתים להישאר מאחורי הקלעים, דרך ארגוני סחר, צוותי מדיניות וקשרי ממשל. כעת, בתחום ה-AI, החברות פועלות באופן גלוי יותר, משום שהדיון על רגולציה נוגע ישירות למודל העסקי שלהן: אילו חובות שקיפות יוטלו, אילו בדיקות בטיחות יידרשו, מי יישא באחריות במקרה של נזק, כיצד יוסדר ייצוא שבבים, ומה יהיה היחס בין חקיקה פדרלית לבין חוקי מדינות. עבור Anthropic, שמציגה את עצמה כחברה עם דגש על בטיחות, ההשתתפות במערכת הפוליטית מאפשרת לא רק להגן על אינטרסים עסקיים, אלא גם לנסות לעצב את ההגדרה עצמה של "AI אחראי" באופן שיתאים לקו האסטרטגי שלה.
המהלך לא מגיע משום מקום: החיבור ל-Public First Action
הקמת AnthroPAC מצטרפת לשלב קודם ומשמעותי יותר בפעילות הציבורית של Anthropic. לפי דיווחי Axios מפברואר, החברה התחייבה לתרום 20 מיליון דולר ל-Public First Action, ארגון דו-מפלגתי המציג עצמו כתומך בשקיפות, בטיחות ופיקוח חזק יותר על AI. לפי אותם דיווחים, הארגון קשור לשלושה PACs נוספים: אחד המזוהה עם רפובליקנים, אחד עם דמוקרטים ואחד דו-מפלגתי. סדר היום ש-Public First Action קידם כלל, בין היתר, דרישה ליותר שקיפות מצד חברות AI, התנגדות לדחיקה גורפת של רגולציה ברמת המדינות בלי חלופה פדרלית חזקה, תמיכה בפיקוח על סיכוני ביטחון לאומי כמו נשק ביולוגי בסיוע AI, וכן עמדות תקיפות בנושאי ייצוא שבבים לגורמים יריבים. לכן, AnthroPAC אינו פתיחה של פרק חדש לחלוטין, אלא המשך ישיר של קו פוליטי שכבר התגבש בחודשים האחרונים.
לפי דיווחים נוספים, Public First Action לא הסתפק בהצהרות עקרוניות אלא ניסה להפוך את מדיניות ה-AI לשאלה קבועה בכל מרוץ משמעותי לבית הנבחרים, לסנאט, למושלי מדינות ולתובעים כלליים. מועמדים התבקשו, לפי הפרסומים, להציג עמדות בנושאים כמו שקיפות, הגנת ילדים, השפעת AI על שוק העבודה, הגנות לחושפי שחיתויות, סיכוני ביטחון לאומי והאיזון בין סמכות פדרלית לבין רגולציה מדינתית. במילים אחרות, Anthropic מבקשת לא רק להשפיע על תוצאה של בחירות, אלא גם לשנות את אוצר המילים של הפוליטיקה האמריקאית. אם בעבר AI היה נושא משני בדיוני טכנולוגיה, כעת הוא מוצב לצד נושאים קלאסיים של כלכלה, תעסוקה, תחרות עם סין וביטחון לאומי. זהו שינוי חשוב, משום שהוא מגדיל את ההסתברות שחוקים בתחום ייכתבו מתוך שיקולי בחירות ולא רק מתוך דיון מקצועי.
מאבק בין שני מחנות: רגולציה "אחראית" מול דה-רגולציה
הסיפור של Anthropic מעניין במיוחד משום שהוא מתרחש בתוך מאבק רחב יותר בתעשיית ה-AI עצמה. מצד אחד ניצבים גופים שמקדמים קו של רגולציה פדרלית מסוימת, עם דגש על בטיחות, שקיפות ופיקוח על סיכונים גבוהים. מצד שני פועלים ארגונים ומחנות פוליטיים הטוענים שריבוי חוקים, ובעיקר פסיפס של רגולציה מדינתית, עלול לחנוק חדשנות ולהחליש את היתרון של ארה"ב מול סין. לפי דיווחים של Axios ושל כלי תקשורת אמריקאיים נוספים, קבוצות פרו-AI אחרות נערכות להוציא סכומי עתק בבחירות האמצע כדי לקדם מועמדים התומכים בגישה מקלה יותר. כך נוצר מצב שבו גם בתוך אותו ענף, ואף בין חברות הנהנות מאותו גל טכנולוגי, קיימת מחלוקת חריפה בשאלה מהי בדיוק רגולציה "נכונה" והיכן עובר הגבול בין בטיחות הכרחית לבין האטה מכוונת של השוק.
- מחנה אחד מדגיש שקיפות, בטיחות, פיקוח על סיכונים גבוהים והגנות לציבור.
- מחנה אחר מתמקד בצמצום חסמים, מניעת עומס רגולטורי ושמירה על קצב חדשנות.
- הוויכוח המרכזי הוא לא אם להסדיר AI, אלא מי יכתוב את הכללים ובאיזו חומרה.
- בחירות האמצע הופכות לכלי לקביעת מסגרת המדיניות, לא רק לבחירת נבחרי ציבור.
גם הבית הלבן האמריקאי נכנס בתקופה האחרונה לעובי הקורה. לפי דיווח של AP מ-20 במרץ 2026, הממשל הציג מתווה חקיקה הקורא לקונגרס לאמץ גישה "קלה" יחסית לרגולציית AI, ולמנוע מצב של חמישים משטרי רגולציה שונים ברמת המדינות. במקביל, הדיווח ציין שהוויכוח רחוק מסיום, משום שחלק מהמחוקקים והארגונים האזרחיים דורשים אחריותיות חזקה יותר מצד חברות AI. כאן בדיוק נמצא המתח שמסביר את מהלכי Anthropic: החברה מבינה שהשאלה אינה האם תבוא חקיקה, אלא איזה סוג של חקיקה תעבור, מי ינסח אותה, ומהו מערך הבריתות שיכריע את הכיוון. PAC חדש מעניק לה עוד ערוץ השפעה ישיר על אותם שחקנים.
למה זה חשוב ל-Anthropic דווקא עכשיו
העיתוי של המהלך אינו מקרי. בחירות האמצע בארה"ב מתקרבות, והחברות מבינות שחלון ההשפעה נפתח הרבה לפני יום ההצבעה עצמו. מי שרוצה לעצב סדר יום רגולטורי צריך לאתר מועמדים מוקדם, לסייע להם בבניית מסרים, לחזק בריתות בוועדות מפתח, ולהפוך את נושא ה-AI לחלק מתפיסת העולם שלהם. לפי הדיווח ב-TechCrunch, Anthropic גם מצויה בעימות משפטי מר עם משרד ההגנה האמריקאי סביב השימוש במודלים שלה והכללים החלים על שימוש כזה. גם אם הקרב הזה אינו לב הסיפור הפוליטי, הוא מזכיר עד כמה היחסים בין חברות AI לממשל הפדרלי הפכו צפופים, טעונים ורבי-משמעות. ככל שהמגזר הציבורי נעשה לקוח, רגולטור ושותף אסטרטגי בעת ובעונה אחת, כך גדל התמריץ של חברות כמו Anthropic לחזק נוכחות קבועה במערכת הפוליטית.
מעבר לכך, Anthropic פועלת מול מתחרות כמו OpenAI, Meta, Google ואחרות, שלכל אחת מהן אינטרסים מעט שונים. חלקן רוצות יותר חופש פעולה מסחרי, חלקן מבקשות לבלום חקיקה מדינתית, אחרות תומכות במסגרת פדרלית אחת כדי לצמצם אי-ודאות. במציאות כזו, מדיניות ציבורית הופכת להמשך ישיר של התחרות העסקית באמצעים אחרים. אם Anthropic מצליחה לקדם תפיסה שלפיה נדרשות בדיקות בטיחות, שקיפות וגבולות ברורים לשימושים מסוימים, היא אינה רק משפיעה על השיח הציבורי; היא גם עשויה לעצב שוק שבו היתרונות הארגוניים שלה ובהם תדמית של חברה זהירה יותר יתורגמו ליתרון מסחרי. לכן, מי שמפריד בין "פוליטיקה" לבין "אסטרטגיה עסקית" כנראה מחמיץ את עיקר הסיפור.
המשמעות הרחבה: AI נכנס למיינסטרים של מימון בחירות
ההקמה של AnthroPAC משקפת תהליך רחב בהרבה מהמהלך של חברה אחת. לפי נתוני ה-FEC שפורסמו לגבי מחזור הבחירות 2025–2026, PACs כבר גייסו בארה"ב מיליארדי דולרים מוקדם יחסית למחזור, והוצאות עצמאיות החלו להיערם עוד לפני כניסה מלאה לעונת הבחירות. במקביל, לפי דיווח ב-Washington Post מחודש מרץ, חברות ומנהיגים בתעשיית ה-AI הוציאו עשרות מיליוני דולרים כדי להשפיע על המערכת הפדרלית, והתחום כולו הולך ותופס נפח דומה לזה שנראה בעבר בקריפטו, אנרגיה ופארמה. המשמעות היא ש-AI אינו עוד נושא של מומחים, אקדמאים ומהנדסים בלבד; הוא הופך למוקד כוח פוליטי ממוסד, עם ארגוני שטח, קמפיינים, שאלוני מועמדים, מסעות פרסום וזרועות מימון משוכללות. כשהכסף הזה נכנס עמוק יותר למערכת, קשה להאמין שהדיון על AI יחזור להיות טכני בלבד.
- יותר כסף פוליטי פירושו יותר השפעה על ניסוח חוקים ועל סדר היום בקונגרס.
- המאבק עובר מהשאלה הטכנולוגית לשאלה של כוח, בריתות וקואליציות.
- חברות AI לומדות מהצלחת תעשיות אחרות, במיוחד קריפטו, בזירת מימון הבחירות.
- נבחרי ציבור יידרשו להציג עמדה ברורה יותר בנושאי AI כבר במהלך הקמפיין.
מנקודת מבט ישראלית, זהו מהלך שכדאי לעקוב אחריו מקרוב. ישראל אמנם אינה פועלת בתוך מערכת הבחירות האמריקאית, אך היא מושפעת עמוקות מהמסגרת שהשוק האמריקאי מכתיב: רגולציה על מודלים, מגבלות ייצוא שבבים, סטנדרטים של בטיחות, חובות שקיפות והגדרות של סיכון לאומי. חברות סטארט-אפ ישראליות, מרכזי פיתוח מקומיים של ענקיות טכנולוגיה, וגורמי ממשל וביטחון בישראל פועלים כולם בסביבה שהקווים שלה נמתחים בחלקם בוושינגטון. אם בארה"ב תתגבש גישה המחייבת יותר דיווח, הערכות סיכון ובקרת שימושים, סביר להניח שהשפעתה תחלחל גם לשווקים אחרים. ואם לעומת זאת תתגבש גישה מקלה יותר בשם התחרות הגלובלית, גם לכך תהיה השלכה על הדרך שבה משקיעים, רגולטורים וחברות בישראל יבינו את גבולות המותר והאפשר.
בשורה התחתונה, AnthroPAC הוא הרבה יותר מהודעה בירוקרטית על פתיחת ועדת פעולה פוליטית. הוא מסמן את התבגרות הלובי של ה-AI ואת המעבר של התעשייה משלב ההסברה לשלב ההשפעה הישירה. Anthropic, שביקשה לבדל את עצמה כחברה המקדמת בטיחות ואחריות, מנסה כעת להבטיח שלעמדה הזאת יהיה גם תרגום מוסדי בקונגרס ובמערכת הבחירות. השאלה הגדולה אינה רק כמה כסף AnthroPAC יגייס, אלא האם הוא יסייע לקבע תפיסה שלפיה העתיד של AI ייקבע לא רק במעבדות של סן פרנסיסקו, אלא גם בוועדות החקיקה, בקמפיינים המקומיים ובמאזן הכוחות בין המדינות לממשל הפדרלי. עבור התעשייה כולה, זהו סימן ברור לכך שהמרוץ על שליטה ב-AI הוא כבר מזמן לא רק טכנולוגי אלא גם פוליטי.