Electronic Frontier Foundation, מהגופים הבולטים בעולם בתחום זכויות הדיגיטל, הודיעה כי היא מפסיקה לפרסם ב-X. לפי הדיווח ב-The Verge ולפי עמודי EFF עצמם, ההחלטה נכנסה לתוקף ביום חמישי, 9 באפריל 2026, ונומקה בראש ובראשונה בצניחה חריפה בהיקף החשיפה שהארגון מקבל בפלטפורמה. ב-EFF אמרו כי בעבר החשבון נהנה מ-50 עד 100 מיליון חשיפות בחודש, אך ב-2025 כולה כ-1,500 פוסטים הניבו יחד כ-13 מיליון חשיפות בלבד. מבחינת הארגון, זו אינה רק ירידה סטטיסטית, אלא עדות לכך ש-X חדלה להיות ערוץ אפקטיבי להפצה ציבורית של מסרים בנושאי פרטיות, חופש ביטוי ומדיניות טכנולוגית.
לא רק שאלה ערכית, אלא גם חישוב תפוצה קר
המסר המרכזי של EFF בולט דווקא משום שהוא אינו נשען רק על ביקורת אידיאולוגית כלפי X או כלפי Elon Musk, אלא על טענה תפעולית ברורה: הפלטפורמה כבר אינה מספקת תמורה מספקת להשקעת זמן, כוח אדם ותוכן. מנהל המדיה החברתית והווידאו של הארגון, Kenyatta Thomas, כתב כי פוסט ב-X מקבל כיום פחות מ-3% מהחשיפה שטוויט יחיד קיבל לפני שבע שנים. במונחים של עמותה או גוף מדיניות, המשמעות ברורה: אם הערוץ כבר אינו מביא קהל, הפסקת הפעילות בו הופכת להחלטה ניהולית סבירה. בכך EFF מציגה טיעון שעשוי להדהד היטב אצל ארגונים נוספים במיוחד כאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם לתחזק נוכחות פעילה בכל רשת רק כדי “להישאר שם”.
- לפי EFF, החשבון נהנה בעבר מ-50 עד 100 מיליון חשיפות בחודש.
- ב-2025, כ-1,500 פוסטים הניבו יחד כ-13 מיליון חשיפות בלבד.
- לדברי הארגון, פוסט ב-X כיום מקבל פחות מ-3% מהחשיפה שטוויט יחיד קיבל לפני שבע שנים.
- הפעילות לא נעלמת מהרשתות החברתיות, אלא מוסטת לערוצים אחרים כמו Bluesky, Mastodon, LinkedIn, Instagram, TikTok, Facebook ו-YouTube.
עם זאת, EFF אינה מציגה את ההחלטה כעניין מספרי בלבד. לפי הדיווח, הארגון הדגיש גם הידרדרות רחבה יותר בתרבות ובמדיניות של X מאז רכישת טוויטר בידי Musk ב-2022. כבר אז, EFF פרסמה רשימת שינויים שלדעתה נדרשו בפלטפורמה: שקיפות טובה יותר סביב ניהול תוכן, הגנות חזקות יותר על אבטחה ופרטיות, ויותר שליטה למשתמשים ולמפתחים חיצוניים. כעת, ארבע שנים אחרי, ב-EFF סבורים שהכיוון היה הפוך: במקום שיפור בתשתית האמון ובמנגנוני האחריותיות, הפלטפורמה הפכה מבחינתם לפחות יציבה, פחות צפויה ופחות מועילה להפצה של תוכן ציבורי. לכן, בעיני הארגון, עזיבה היא גם מסקנה מקצועית וגם הצהרה על כשל מתמשך של המוצר.
העזיבה של EFF משתלבת במגמה רחבה יותר
המהלך של EFF אינו מתרחש בוואקום. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 2024 ו-2025, נרשמה מגמה עקבית של ארגוני חברה אזרחית, מוסדות תרבות, עמותות, אקדמאים וקהילות מקצועיות שבוחנים מחדש את נוכחותם ב-X. חלקם אינם מוחקים את החשבון אלא עוברים למצב ארכיון; אחרים מקטינים משמעותית את קצב הפרסום; ויש גם מי שמעדיפים לפתח נוכחות פעילה יותר ב-Bluesky, ב-Mastodon או ב-Threads. לפי דיווחים ממגזר העמותות בארה״ב, יותר ויותר ארגונים כבר בונים נוכחות אלטרנטיבית מחוץ ל-X, גם אם אינם סוגרים אותה סופית. במקרה של EFF, הבחירה מעניינת במיוחד משום שמדובר בארגון שמזוהה זה שנים עם ויכוחי הליבה של האינטרנט: פיקוח על פלטפורמות, ניידות מידע, חופש ביטוי, פרטיות ושליטה של משתמשים בתשתיות הדיגיטליות שלהם.
ההקשר הרחב יותר חשוב: עולם המדיה החברתית של 2026 מפוצל בהרבה מזה של העשור הקודם. טוויטר של פעם שימשה זירה כמעט הכרחית לעיתונאים, אקטיביסטים, חוקרים, מפתחים וארגוני זכויות, משום שהיה בה ריכוז גבוה של קהלים משפיעים, קצב חדשות מהיר ואפקט ויראלי ברור. כיום, האקוסיסטם מבוזר יותר. Bluesky גדלה במהירות, Mastodon ממשיכה להציע מודל מבוזר וקהילתי, ו-Threads מושכת קהלים דרך הקישוריות לאינסטגרם. במציאות כזו, ארגון כמו EFF לא חייב להיאחז בפלטפורמה אחת אם התועלת ממנה נשחקת. להפך: הוא יכול לפרוס את ההשפעה שלו על פני כמה זירות, להתאים את הטון לקהלים שונים ולצמצם תלות בפלטפורמה ריכוזית אחת.
- ארגונים רבים אינם סוגרים חשבונות מיד, אלא הופכים אותם לארכיוניים או מפחיתים פעילות.
- Bluesky ו-Mastodon בולטות כחלופות עבור קהילות טכנולוגיה, מדיה ואקטיביזם.
- Threads מציעה יתרון הפצה בזכות החיבור למוצרי Meta, אך מעוררת גם הסתייגויות אצל חלק מארגוני הזכויות.
- המעבר אינו רק ערכי; הוא קשור גם ליעילות, מדידה, שליטה בקהילה ואיכות השיח.
למה הסיפור הזה חשוב גם מעבר ל-X
יש משמעות רחבה לכך שדווקא EFF עוזבת. זהו ארגון שבמשך שנים לא רק ביקר פלטפורמות, אלא גם ניסה להשפיע עליהן מבפנים באמצעות לחץ ציבורי, ניתוחי מדיניות וקשר שוטף עם קהילות משתמשים. כאשר גוף כזה מגיע למסקנה שהמשך הפרסום ב-X כבר אינו מצדיק את עצמו, זו אינדיקציה מעניינת למצב הפלטפורמה בעיני מוסדות ציבוריים ותשתיות ידע. גם אם X עדיין מחזיקה בסיס משתמשים גדול בהרבה משל מתחרות מבוזרות, עבור ארגונים שמחפשים מעורבות איכותית, הגעה לקהלים רלוונטיים ואמון ארוך טווח, גודל מוחלט כבר אינו המדד היחיד. השאלה החשובה היא מהו היחס בין משאבים להשפעה, ועד כמה האלגוריתם, האווירה והמדיניות של הרשת תומכים בעבודה ציבורית רצינית.
המשמעות חורגת גם משאלת התדמית של X. הסיפור משקף שינוי עמוק באופן שבו ארגונים מודדים הצלחה במדיה חברתית. במשך שנים, עצם הנוכחות בטוויטר נתפסה כהכרח כמעט מקצועי. כעת, יותר גופים שואלים שאלות אחרות: האם הפלטפורמה מביאה תנועה לאתר? האם היא מייצרת המרות, תרומות, הרשמות או השפעה על סדר היום? האם הקהל שנמצא בה עדיין רלוונטי? והאם ניהול הסיכונים התדמיתי והקהילתי מצדיק את ההשקעה? במקרה של EFF, התשובות כנראה היו שליליות. מבחינה זו, מדובר בסמן דרך גם לשוק הרחב: ארגונים אינם חייבים להישאר בפלטפורמה מסוימת רק מפני שבעבר היא הייתה המרכז של השיחה.
הזווית הישראלית: שיעור לארגוני חברה אזרחית, תקשורת ו-High Tech
מנקודת מבט ישראלית, יש כאן לקח שימושי במיוחד. בישראל, כמו בארה״ב, X עדיין משמשת עיתונאים, פוליטיקאים, אנשי מדיניות, משקיעים וחלקים מקהילת ה-High Tech. אבל עבור עמותות, גופי מחקר, ארגוני זכויות, קהילות מפתחים וחברות B2B, שאלת הכדאיות הפכה חריפה יותר. השוק המקומי קטן יותר, ולכן גם ירידה מתונה יחסית בחשיפה עלולה להפוך את הפעילות ללא משתלמת. אם גוף ישראלי משקיע משאבים בכתיבת שרשורים, עיצוב וידאו, ניטור תגובות וניהול קהילה, אך בפועל מקבל מעט חשיפות ומעט תנועה, סביר שימצא ערך גדול יותר בניוזלטרים, בלינקדאין, בקהילות מקצועיות, בטלגרם או בפלטפורמות פתוחות יותר. במובן הזה, EFF מספקת תקדים ניהולי ולא רק הצהרה פוליטית.
עבור קהילת ה-AI והטכנולוגיה, הנקודה הזאת רלוונטית אפילו יותר. תחומים כמו AI policy, פרטיות, אבטחת מידע וממשל אלגוריתמי נסמכו במשך שנים על טוויטר כמקום שבו רעיונות מתפשטים במהירות בין חוקרים, רגולטורים, יזמים ועיתונאים. אולם ככל שהשיח מתפזר בין פלטפורמות, וגם נעשה תלוי יותר באלגוריתמים ובאיכות הממשל של כל רשת, ארגונים יצטרכו לאמץ אסטרטגיית הפצה רב-ערוצית. מבחינה זו, EFF אינה “נעלמת” מהשיחה הדיגיטלית; היא פשוט בוחרת לא להפקיד את השיחה הזאת עוד בידי X. זהו הבדל חשוב: לא נסיגה מהמרחב הציבורי, אלא בחירה מחודשת בתשתיות הפצה שמתאימות יותר לערכים, למדידה ולדפוסי הצריכה של קהלים ב-2026.
- לארגונים ישראליים כדאי למדוד לא רק עוקבים, אלא גם תנועה, המרות ואיכות מעורבות.
- נוכחות רב-ערוצית מפחיתה תלות בפלטפורמה אחת ובשינויים האלגוריתמיים שלה.
- גופים בתחומי פרטיות, רגולציה ו-AI צריכים לבחון האם הקהל המקצועי שלהם כבר עבר לזירות אחרות.
- חשבון ארכיוני יכול להישאר לצורכי זיהוי ומניעת התחזות, גם אם הפעילות השוטפת מופסקת.
מה צפוי מכאן והלאה
בטווח הקצר, סביר שהעזיבה של EFF לא תייצר לבדה גל מיידי של נטישה, אך היא בהחלט עשויה לחזק תהליך שכבר נמצא בתנועה. ארגונים נוטים להסתכל זה על זה, במיוחד כאשר מדובר בגופים שנתפסים כסמכותיים בתחום המדיניות הדיגיטלית. אם גופים דומים יראו שגם ארגון בעל פרופיל ציבורי גבוה מוותר על X וממשיך להגיע לקהלים דרך Bluesky, Mastodon, LinkedIn וערוצים ישירים כמו ניוזלטרים, ההחלטה תיראה פחות מסוכנת ויותר סבירה. במקביל, עצם קיומן של חלופות בוגרות יותר מאשר בעבר משנה את המשוואה: ארגון כבר לא חייב לבחור בין X לבין היעלמות, אלא בין סוגים שונים של נוכחות דיגיטלית.
בסופו של דבר, הסיפור של EFF הוא סיפור על כוח, מדידה ותשתית ציבורית באינטרנט. הוא מזכיר שהשאלה המרכזית ברשתות חברתיות אינה רק כמה משתמשים יש לפלטפורמה, אלא איזה סוג של קשר היא מאפשרת, עד כמה אפשר לסמוך עליה, והאם היא משרתת את מי שמבקשים להגיע לציבור. עבור EFF, התשובה במקרה של X הייתה שלילית דיה כדי להצדיק יציאה. עבור שאר השוק, ובעיקר עבור ארגוני מדיניות, תקשורת וטכנולוגיה, זו הזדמנות לבחון מחדש הנחות יסוד ישנות. בעידן שבו הפצה דיגיטלית נעשית מבוזרת יותר, ההחלטה היכן לפרסם אינה רק בחירה שיווקית אלא חלק מהאסטרטגיה הארגונית עצמה.